המאירי על מסכת שבת דף ט/א
ושמא תאמר והיאך הקלו בתלמוד תורה משאר מצות שהעוסק במצוה פטור מן המצוה כמו שאמרו במסכת סוכה בכותבי ספרים תפלין ומזוזות וכל העוסקים במלאכת שמים לאתויי מוכרי תכלת י"ל שהתלמוד אינו אלא להביא לידי מעשה והיאך יפקיע את המעשה.
ושמא תאמר והיאך הקלו בתלמוד תורה משאר מצות שהעוסק במצוה פטור מן המצוה כמו שאמרו במסכת סוכה בכותבי ספרים תפלין ומזוזות וכל העוסקים במלאכת שמים לאתויי מוכרי תכלת י"ל שהתלמוד אינו אלא להביא לידי מעשה והיאך יפקיע את המעשה.
R. David b. R. Avraham b. Rambam
“This [learning in order to practice] is the highest level; it is achieved by one who studies the Torah with the aim of revealing its principles and viewing its mysteries, so that he may walk in its paths and fulfill its commandments.” (Midrash David to Avos 4:5)
R. Shimshon of Shantz
“It is not the study that is the main point, but rather it is a man’s good deeds that pull and bring him into the next world.” (Comment to Sifri Acharei 9:9)
Ran
דרשות הר"ן - הדרוש השביעי
שכבר ידוע שכונת כל התורה כדי להשיג יראת השם. ואין התכלית להיותנו משיגי החכמה' כי השגת האדם בחכמה מעוטה, כבר ראינו מי שנאמר בו. ויחכם מכל האדם, וכשהגיע לפרה אדומה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. וכבר ביאר זה איוב באור רב. ומה שחייבנו בלמוד ראשיתו אינו רק להגיע אל המעשה.
שכבר ידוע שכונת כל התורה כדי להשיג יראת השם. ואין התכלית להיותנו משיגי החכמה' כי השגת האדם בחכמה מעוטה, כבר ראינו מי שנאמר בו. ויחכם מכל האדם, וכשהגיע לפרה אדומה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. וכבר ביאר זה איוב באור רב. ומה שחייבנו בלמוד ראשיתו אינו רק להגיע אל המעשה.
Rabbeinu Bechaye
“ ‘It is not the study that is the main point, but rather the practice’ – That is to say, the goal of a person’s knowledge and toil in Torah is not that he should study much Torah. The goal is nothing other than that it should bring him to practice. And that is what is written, ‘And you should study them and guard them to fulfill them’ – it comes to teach that the purpose of study is for nothing other than practice.” (Commentary to Avos 1:17; See there at length)
Rabbeinu Yonah
פירוש רבנו יונה על אבות - פרק רביעי משנה ו
והלמד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד ולעשות. ר"ל שדעתו לפלפל בלמוד כדי לדעת אמתת הדברים, ורצונו לטרוח כמה ימים ושנים להשיג דבר קטון ולנהוג עצמו על פי האמת, הרי זה למד על מנת לעשות, שכל עיקר אין מחשבתו כי אם אל המעשה להיות אמתי, ולפיכך מספיקין בידו ללמוד וללמד ולעשות שהכל בגלל המעשה:
והלמד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד ולעשות. ר"ל שדעתו לפלפל בלמוד כדי לדעת אמתת הדברים, ורצונו לטרוח כמה ימים ושנים להשיג דבר קטון ולנהוג עצמו על פי האמת, הרי זה למד על מנת לעשות, שכל עיקר אין מחשבתו כי אם אל המעשה להיות אמתי, ולפיכך מספיקין בידו ללמוד וללמד ולעשות שהכל בגלל המעשה:
R. Yosef Albo
ספר העקרים - מאמר שלישי פרק ה
וכלל דברי הנביא הוא כי כל הפעולות שיעשה אותם האדם הן שיהיו ממין החסד או ממין המשפט או ממין הצדקה ראוי שיעשה אותם לפי שהם פעולות או מעשים שהש"י חפץ בעשיתן וזהו שסיים כי באלה חפצתי נאם ה' ויראה מזה שהרצון האלהי הוא בפעולות הנעשות בפועל כשיצטרף אל הפעל ההוא ההשכלה לעשות מה שהשם חפץ כמ"ש השכל וידוע אותי כי אני יי' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יי' אבל לא בחלק המדעי בלבד מבלי שיצטרף אליו המעשה וכשיצטרף אליו המעשה אז יקרא ידיעה ולא קודם לכן אמר ירמיהו אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה וגו' דן דין עני ואביון אז טוב לו הלא היא הדעת אותי נאם ה' (ירמיה כ"ב) הנה גלה בפירוש כי אין מעלה גדולה לגבור שהוא המלך אלא בעשית המשפט בפועל ושזה יקרא ידיעה את השם:
והוא מבואר שאין תכלית יותר נכבד אל האדם להשיג שלמות האנושי מידיעת השם וקרא המעשה הנעשה ע"ז התואר שזכרנו ידיעה לבאר שבמעשה הנעשה ע"ז התואר ר"ל בכונה לעשות רצון השם יושג התכלית האנושי שהוא קיום הנפש בעה"ב וכן תמצא המלאך בשם השם מיעד ליהושע בן יהוצדק הכהן הגדול הקיום לנפשו בעה"ב על שמירת המצות ועשית פעולות בכוונת עבודת השם (זכריה ג') אמר כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמור וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמור את חצרי ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה ותרגם יהונתן בן עוזיאל בין שרפיא האלין הרי שיעד לו קיום הנפש והיותה מתהלכת בין המלאכים שעומדים לפניו תמיד בשכר שידין את ביתו וישמור את חצריו וזה מה שרצינו לבארו:
וכלל דברי הנביא הוא כי כל הפעולות שיעשה אותם האדם הן שיהיו ממין החסד או ממין המשפט או ממין הצדקה ראוי שיעשה אותם לפי שהם פעולות או מעשים שהש"י חפץ בעשיתן וזהו שסיים כי באלה חפצתי נאם ה' ויראה מזה שהרצון האלהי הוא בפעולות הנעשות בפועל כשיצטרף אל הפעל ההוא ההשכלה לעשות מה שהשם חפץ כמ"ש השכל וידוע אותי כי אני יי' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יי' אבל לא בחלק המדעי בלבד מבלי שיצטרף אליו המעשה וכשיצטרף אליו המעשה אז יקרא ידיעה ולא קודם לכן אמר ירמיהו אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה וגו' דן דין עני ואביון אז טוב לו הלא היא הדעת אותי נאם ה' (ירמיה כ"ב) הנה גלה בפירוש כי אין מעלה גדולה לגבור שהוא המלך אלא בעשית המשפט בפועל ושזה יקרא ידיעה את השם:
והוא מבואר שאין תכלית יותר נכבד אל האדם להשיג שלמות האנושי מידיעת השם וקרא המעשה הנעשה ע"ז התואר שזכרנו ידיעה לבאר שבמעשה הנעשה ע"ז התואר ר"ל בכונה לעשות רצון השם יושג התכלית האנושי שהוא קיום הנפש בעה"ב וכן תמצא המלאך בשם השם מיעד ליהושע בן יהוצדק הכהן הגדול הקיום לנפשו בעה"ב על שמירת המצות ועשית פעולות בכוונת עבודת השם (זכריה ג') אמר כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמור וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמור את חצרי ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה ותרגם יהונתן בן עוזיאל בין שרפיא האלין הרי שיעד לו קיום הנפש והיותה מתהלכת בין המלאכים שעומדים לפניו תמיד בשכר שידין את ביתו וישמור את חצריו וזה מה שרצינו לבארו:
Ibn Caspi
Printed in Hebrew Ethical Wills, ed. Israel Abrahams (JPS)
יוסף אבן כספי, ספר יורה דעה, צואות גאוני ישראל, חלק א, תש"ח.
ודע כי ידיעת ה' הנכבד שזכרתי לך היא המצוה הראשונה לכל תרי"ג מצות שלנו כמו שכתוב 'וידעת את ה' אלהיך.' וזה יסוד לארבע המצות שסדר המורה בראש ס' המדע. וקראם יסודי התורה. והם לדעת שיש מצוי ראשון. ושהוא אחד. ולאהבו וליראה ממנו. ונקרא אלה יסודי התורה בי הם תכלית ועיקר לכל המצות. וזה סוף כל האדם.
השמר לך פן יהי עם לבבך בליעל לאמור אחר שאלה הד' מצות הם העיקר והתכלית מה לי וליתר המצות? הלא טוב לי שאקל מעלי תר"ט מצות. חלילה לך מעשות כדבר הזה. חי ה' כי יתר המצות כולם מועילות תועלות גדולות מצד עצמם ומצד הישרתם לאלה הארבע. ולא תוכל לקיים אלה הארבע קיום אמיתי אלא בקיום כל המצות. ... וכן אין קיום לנפש בלעדי הגוף. ולכן נחלקו המצות תחלה לתקון הגוף ותיקון הנפש ואחר למעשיות ולעיוניות. וכבר ביאר זה המורה באור שלם. שס' המדע וכן בס' המורה. וזכרו זה תחלה רבותינו המכובדים במקומות מפוזרים. ובאר דבריהם אריסטו בס' המדות ביאור שלם. כי בזמן בית שני היה זה החכם ומהם למד בכל מה שאמר אמת. ואין אני זוכר שיצא מגדר דבריהם רק בענין הקדמות ובענין מזלות חוזרין וגלגל קבוע....
והמשל בזה כי אינו הכרח שנדע כולנו על כל פנים דין ארבעה שומרים. או כל הלכות טוען ונטען שאלה ופקדון. ואם הידיעה הזאת טובה, רק די לנו אם יש לנו בימינו שופט או שופטים ידעו זה ושפטו את העם בכל עת. וזה כי אם אוכל לשבת כל ימי ודבר אין לי עם אדם מענין ריב ומדון לא יהי חסרון בנפשי כי לא ידעתי אלה הדינים. ואם ח"ו יארע לי ריב עם זולתי אלכה לי אל אחד מהרבנים היודעים דינים אלו. אין זה חסרון בנפשי כלל....ואמנם במצות הלביות והעיוניות לא כן חי ה'. כי כל עצמם ומהותם הידיעה הנפשית אשר לאיש ואיש וזה בפועל תמיד ציור שלם ודבוק שכלי. וגם זה אינו שלימות גמור אלא אם כן תדע זה במופתים והקשים הכרחיים. ולכן אמרה התורה וידעת את ה' אלהיך...
בני שמור אמרי! הנך היום בן שתים עשרה שנה. לכן שקוד בתורה במקרא ובגמרא עוד שתי שנים אחר כן. ואתה בן י"ד שנה קבע עתים לכל מה שקדם. ותן חלק גדול לחכמות הלמודיות. וזה תחלה ס' המספר מאבן עזרא ואחריו ס' האקלידס ואחריו ס' אלפרגאני וחשבון המהלכות. עם קבעך עתים בספרים המוסריים המישרים אורחותיך במדות. והם ס' משלי וקהלת ומס' אבות עם פרוש המורה והקדמתו. וכן הלכות דעות מס' המדע וכן ס' המדות לארסטו אשר עשיתי ממנו קיצור. וכן ס' אחר נמצא אצלינו המקבץ מוסרי הפלוסופים.
הנה כל זה תבין בב' שנים. ואתה בן י"ו שנה תקבע עתים לתורה ולמקרא ולספרי הרב אלפאסי וס' רבינו משה מקוצי וס' משנה תורה מן הרב השלם. ותן חלק גדול למלאכת ההגיון. ובע"ה אעשה לך קיצור מזאת המלאכה יספוך לך כמו שעשיתי קיצור מס' המדות. ובזה התמיד שני שנים אחרים. ואתה בן י"ח שנה תקבע עתים לכל מה שקדם. ושקוד בחכמת הטבע ובזה התמיד שתי שנים אחר ובנית ביתך. ואתה בן עשרים שנה. אל תרף ידך מן העיון במוסרים ותתחיל באלהיות. הם ספרי מה שלאחר הטבע לארסטו ותלמידיו וס' המורה…
המין האחר הוא הנמצאים מעמנו שיבזו החכמות המיוסדות בספרי אריסטו וחביריו. ולא ידעו כי בנפשם ידברו. כי אלה החכמות היו שלנו מקדם והעד על זה כי הם פירוש ומופת למצות תורתינו. ועוד כי רובן מפוזרות בהגדות בגמרא ובשאר ספריהם. וכל שכן בס' המורה שחבר רבינו משה אב בתורה אב בחכמה. ומי לנו גדול ממשה? והנה בני זה המין אין אני מגנה אותם בהיותם משימים כל ימיהם בשקלא וטריא מן הגמרא. וכל אחד כמו שאמר אבן גאנח מהולל על טרחו ומשובח על יגיעו. אבל אני מגנה אותם כי יבזו ההחכמות ולומדיהם.
ודע כי ידיעת ה' הנכבד שזכרתי לך היא המצוה הראשונה לכל תרי"ג מצות שלנו כמו שכתוב 'וידעת את ה' אלהיך.' וזה יסוד לארבע המצות שסדר המורה בראש ס' המדע. וקראם יסודי התורה. והם לדעת שיש מצוי ראשון. ושהוא אחד. ולאהבו וליראה ממנו. ונקרא אלה יסודי התורה בי הם תכלית ועיקר לכל המצות. וזה סוף כל האדם.
השמר לך פן יהי עם לבבך בליעל לאמור אחר שאלה הד' מצות הם העיקר והתכלית מה לי וליתר המצות? הלא טוב לי שאקל מעלי תר"ט מצות. חלילה לך מעשות כדבר הזה. חי ה' כי יתר המצות כולם מועילות תועלות גדולות מצד עצמם ומצד הישרתם לאלה הארבע. ולא תוכל לקיים אלה הארבע קיום אמיתי אלא בקיום כל המצות. ... וכן אין קיום לנפש בלעדי הגוף. ולכן נחלקו המצות תחלה לתקון הגוף ותיקון הנפש ואחר למעשיות ולעיוניות. וכבר ביאר זה המורה באור שלם. שס' המדע וכן בס' המורה. וזכרו זה תחלה רבותינו המכובדים במקומות מפוזרים. ובאר דבריהם אריסטו בס' המדות ביאור שלם. כי בזמן בית שני היה זה החכם ומהם למד בכל מה שאמר אמת. ואין אני זוכר שיצא מגדר דבריהם רק בענין הקדמות ובענין מזלות חוזרין וגלגל קבוע....
והמשל בזה כי אינו הכרח שנדע כולנו על כל פנים דין ארבעה שומרים. או כל הלכות טוען ונטען שאלה ופקדון. ואם הידיעה הזאת טובה, רק די לנו אם יש לנו בימינו שופט או שופטים ידעו זה ושפטו את העם בכל עת. וזה כי אם אוכל לשבת כל ימי ודבר אין לי עם אדם מענין ריב ומדון לא יהי חסרון בנפשי כי לא ידעתי אלה הדינים. ואם ח"ו יארע לי ריב עם זולתי אלכה לי אל אחד מהרבנים היודעים דינים אלו. אין זה חסרון בנפשי כלל....ואמנם במצות הלביות והעיוניות לא כן חי ה'. כי כל עצמם ומהותם הידיעה הנפשית אשר לאיש ואיש וזה בפועל תמיד ציור שלם ודבוק שכלי. וגם זה אינו שלימות גמור אלא אם כן תדע זה במופתים והקשים הכרחיים. ולכן אמרה התורה וידעת את ה' אלהיך...
בני שמור אמרי! הנך היום בן שתים עשרה שנה. לכן שקוד בתורה במקרא ובגמרא עוד שתי שנים אחר כן. ואתה בן י"ד שנה קבע עתים לכל מה שקדם. ותן חלק גדול לחכמות הלמודיות. וזה תחלה ס' המספר מאבן עזרא ואחריו ס' האקלידס ואחריו ס' אלפרגאני וחשבון המהלכות. עם קבעך עתים בספרים המוסריים המישרים אורחותיך במדות. והם ס' משלי וקהלת ומס' אבות עם פרוש המורה והקדמתו. וכן הלכות דעות מס' המדע וכן ס' המדות לארסטו אשר עשיתי ממנו קיצור. וכן ס' אחר נמצא אצלינו המקבץ מוסרי הפלוסופים.
הנה כל זה תבין בב' שנים. ואתה בן י"ו שנה תקבע עתים לתורה ולמקרא ולספרי הרב אלפאסי וס' רבינו משה מקוצי וס' משנה תורה מן הרב השלם. ותן חלק גדול למלאכת ההגיון. ובע"ה אעשה לך קיצור מזאת המלאכה יספוך לך כמו שעשיתי קיצור מס' המדות. ובזה התמיד שני שנים אחרים. ואתה בן י"ח שנה תקבע עתים לכל מה שקדם. ושקוד בחכמת הטבע ובזה התמיד שתי שנים אחר ובנית ביתך. ואתה בן עשרים שנה. אל תרף ידך מן העיון במוסרים ותתחיל באלהיות. הם ספרי מה שלאחר הטבע לארסטו ותלמידיו וס' המורה…
המין האחר הוא הנמצאים מעמנו שיבזו החכמות המיוסדות בספרי אריסטו וחביריו. ולא ידעו כי בנפשם ידברו. כי אלה החכמות היו שלנו מקדם והעד על זה כי הם פירוש ומופת למצות תורתינו. ועוד כי רובן מפוזרות בהגדות בגמרא ובשאר ספריהם. וכל שכן בס' המורה שחבר רבינו משה אב בתורה אב בחכמה. ומי לנו גדול ממשה? והנה בני זה המין אין אני מגנה אותם בהיותם משימים כל ימיהם בשקלא וטריא מן הגמרא. וכל אחד כמו שאמר אבן גאנח מהולל על טרחו ומשובח על יגיעו. אבל אני מגנה אותם כי יבזו ההחכמות ולומדיהם.
Ibn Ezra also says something relevant about learning Gemara, I think perhaps in Yesod Mora, but I can't find it... can anyone provide the source?
Thanks for the sources. I'm wondering though, why can't we take a more integrative position, whereby:
ReplyDelete1) Limud Torah "lishma" is done for the sheer enjoyment of connecting oneself to the learning and enhancing one's understanding -- a pure internal, experiential, aesthetic, consciousness-expanding process.
2) But if this learning does not express itself outwardly in the form of actions, making one a finer, more sensitive, conscientious and giving individual, not only is that learning for naught, it is a bizayon (disgrace) for Torah.
In sum: Learn for the joy of learning, but ensure that it positively informs your actions.
Chag sameach...
You can take whatever position you want, and you might even be right! But what I am exploring here is what the view of the Rishonim was.
ReplyDeletedon't leave these lying around at a yeshiva....
ReplyDeleteI don't know if anyone's already done it, but it would be interesting to fully analyze the word "k'neged" in "Talmud Torah k'neged kulam." It's all too often translated as "equal to" or "greater than," but I've seen at least one siddur translate it as "leads to" (i.e., learning Torah leads to doing mitzvot). Considering the general semantic meaning of the shoresh "n-g-d," I think it's quite a valid interpretation. Consider the following uses off the top of my head (no, I don't shlep my concordance to work every day...)
ReplyDelete* "e'eseh lo ezer k'negdo"
* "shiviti Hashem l'negdi tamid"
* "neged kol ha'ah e'eseh nifla'ot"
In all those cases, the semantic meaning is something along the lines of "to strengthen by providing resistance." So too, Torah learning serves to strengthen Torah action, even though it itself is a non-physically-active process.
This is, of course, also explicit in the plain sense of the gemara (Kiddushin 40b):
תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה
Learning is greater than action because it encompasses action. Obviously, learning that does not lead to action is not included in this category.
Okay, so none of this deals with Rishonim directly, so I think I should probably stop now.
I do not know the Ibn Ezra well enough, but in the Yesod Morah he indicates that Limud Torah includes learning the Sciences (described of course as they Bar Ilan edition, 5767,second edition by Cohen-Simon). Easy enough to think of why this would be in your mind. Moshe
ReplyDelete"Ibn Caspi
ReplyDeleteוהנה בני זה המין אין אני מגנה אותם בהיותם משימים כל ימיהם בשקלא וטריא מן הגמרא.
וכל אחד כמו שאמר
אבן גאנח מהולל על טרחו ומשובח על יגיעו. אבל אני מגנה אותם כי
יבזו ההחכמות ולומדיהם
"
Does Ibn Caspi mean that spending all day on the Gemara's give and take - presumably without great focus on Halachah - is just valuable as studying more relevant material such as Halachah and or nature and or ethics, because of the effort involved?
I think the RaMBaM's position is a bit more complicated than comes across from the single quote above.
ReplyDeleteTake a look at:
הִלְכּוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה פֵּרֶק ג
He seems to present two positions here, a idealistic Utopian one, and a practical one for the average person.
The idealistic one is probably the only one relevant in this discussion.
First, what is the purpose of Talmud Torah? It would seem the same as other mitzvot; to gain sachar for oneself.
What's the ideal state of affairs? A person should basically be a homeless bum, sleeping on the ground, working just enough so that he has bread and salt to eat, and spending all the rest of his time in Talmud Torah ( which includes the study of the physical sciences and philosophy ) and only ever get up from his study to do a mitzvah that can't be done by someone else.
The persons Talmud Torah is looked at first before all their other deeds and is equal to all the other mitzvot. I get the impression the value of a mitzvah is related to ones intellectual / philosophical understanding of the mitzvah. Basically, it would seem that the mitzvah itself is not the ikar, but the Talmud Torah / understanding behind the mitzvah.
Rambam's position is different from the others. He does have an idealistic view of study for the sake of study as the ultimate goal of existence, but in that context, "study" means metaphysics and philosophy, not Gemara.
ReplyDeleteSee the first Rashi in Behuqothai
ReplyDeleteLearning in order to be able to perform the halachoth. Rashi adds to Torath Kohanim
R' Blau, in this year's version of YU's "Shavuot to Go," has a very nice article relevant to the current discussion.
ReplyDeletebut in that context, "study" means metaphysics and philosophy, not Gemara.
ReplyDeleteI'm no scholar, but when I read Sefer HaMada I got the impression that RaMBaM's ideal scholar would be expert not only in metaphysics / natural sciences and philosophy, but also the two Talmuds, Sifra and Sifre, Tosefta, etc...
Am I missing something?
Thanks
The Ibn Ezra is on Parshas Vaeschanan 4:1. Also, see Bechukosai 26:3 - Rashi, Sifsei Chachamim, Seforno. And Yehoshua 1:8 - Malbim. Also, Tehillim 1:2 - Ralbag. Mishnayos Peah 1:1. Yevamos 109b and Kiddushin 30b, 40b, 82a/b.
ReplyDeleteI'd like to add, take a look on Berachos 11b at Rashi D"H - Af Legemara Tzarich Levarech. There Rashi states that Rava says to EVEN make a beracha on learning gemara because gemara is how we obtain halacha. Clearly Rashi doesn't give the reason because of the mitzva to learn it all day or just for the sake of learning, etc. but gemara's value is the halacha that comes from it.
ReplyDelete